"להיות או לא להיות " זאת השאלה

בתיכון יש לנו מגמות להגברה,אני מגבירה תיאטרון.מאז ומתמיד אהבתי במה,משחק
ולהיות דמויות שאני לא/דמויות שהייתי רוצה להיות ובאמת להרגיש שאולי זו אני.
לכל אחד אצלנו במגמה (טוב,כמעט) יש מין "קטע" כזה שהוא פיתח לעצמו,שהוא טוב בו,ושרוב התפקידים שהוא עושה הם כאלו.
ההוא המצחיק שרק כשהוא עולה על הבמה כבר מתחילים להתפקע.
הדרמטית שתמיד תעשה קטע על אנשים מתים,גופות שרופות וילדים שטבעו בעוגת קצפת.
העצבני,שגם אם הוא צריך לשחק אותה תינוק רגיש הוא יצעק,יקלל בערבית ותמיד תוכלו לראות ת'וריד המרוקאי שלו בראש כמעט ומתפוצץ.
הניצבת,שגם אם היא תעשה מונולוג העציץ יהיה יותר דומיננטי ממנה.
הגרוע,זה שעולה על הבמה.ו...חבל
הטוב,זה שכולם רק מחכים שהוא יעלה כבר.אבל שונאים אותו גם.
וגם לי יש קטע.
הבעיה בקטע שלי,שהוא...קטע כזה,לא שגרתי.שהוא קטע ש...עדיף לשמור לעצמך.
הקטע שלי הוא, "הזונה".

אני יודעת שאתם בשוק ושאתם לא מדמיינים אותי עכשיו רוקדת על שולחנות, מדברת/עושה/מדברת+עושה דברים גסים על הבמה...חשבתי שאולי צריך לטפל בבעיה,אז בשביל לפתור אותה צריך קודם להודות בה. אני רותם ואני טובה בלשחק זונה.(יותר מידי טובה)
אז בואו נתחיל משורש העניין וננסה להיזכר איך הכל התחיל.
בכיתה ה' בהפקה הראשונה שלנו,היינו ארבעה ילדים בערך ועשינו הפקה על איזה עץ.(שבתפאורה,בגלל ש...בגלל,היה עציץ) ואני רציתי את התפקיד הראשי.את התפקיד הראשי,הביאו לחברה שלי.
כבר מאז גיליתי תכונות זנותיות ועשיתי את כל המאמצים בשביל להעיף אותה מהתפקיד ולתת אותו לי.וכך היה.
עם השנים זה התפתח בתוך תוכי,והשנה כשהתחלנו את המגמה זה התפרץ.
הייתי צריכה לעלות על הבמה ולשחק מישהי שרוצה להתחיל עם מישהו.
אני עולה לבמה. אני יורדת מהבמה. הקהל:OMG.
היצור התמים הזה שהם הכירו עד עכשיו כמעט ואנס על הבמה את ה"עצבני".ויורשה לי להגיד שעשיתי זאת בצורה דיי טובה.כיאה לזונה.
מאז התפקיד הזה כל פעם שהמורה היה צריך זונה,הוא היה "מלהק" אותי.בעצם,אני לא זוכרת תפקיד מאז שלוהקתי למשהו שונה.
זה התפתח ונהיה זנותי יותר ויותר מפעם לפעם.עכשיו אני אפילו נותנת בזה שיעורים פרטיים!!!!
(ברצינות><)
בשביל לפתור את הבעיה מהשורש,זה מתחיל בהתנהגות שנראית לעין.
אז מעכשיו:
חולצות גולף ארוכות וחצאיות עד הרצפה.
אסור לשחק בשיער,להזיז את הרגל בחושניות,ללכת לאט מידי.
אסור לעשות עיניים,או גבות.
אסור גם...חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ועכשיו אחרי שהבנו שזה לא הולך לקרות.
כנראה שאני פשוט אמשיך לשחק זונה בכל פעם שאני אעלה על הבמה.
אפשר להוציא את הזונה מהצומת,אבל לא את הצומת מהזונה.(צומת בימתית,כמובן)
רותם3>